רוב האנשים יודעים שאי אפשר לשרוד בלי מים. אבל המציאות קצת יותר מורכבת: סתם מים לא מספיקים, צריך מים נקיים.
גישה לשירותים וסניטציה גם היא קריטית לבריאותינו, כמו גם גישה למים וסבון למניעת מחלות.
מדוע מים נקיים, סניטציה והיגיינה כל כך חשובים:
1. יש משבר מים וזה קורה כאן ועכשיו.
ל-2.2 מיליארד אנשים עדיין אין גישה למי שתייה בטוחים.
2. מים צריכים להיות יותר מנקיים, הם חייבים להיות "בטוחים".
מים בטוחים פירושם הימצאות מים נקיים בבית בכל עת.
3. ללא תברואה בטוחה, מחלות מתפשטות במהירות.
ל-3.6 מיליארד בני אדם - כמעט מחצית מהעולם - אין גישה לתברואה בטוחה, כלומר אסלה שמפרידה בין פסולת אנושית למגע, ומערכת שתבטיח שהפסולת מסולקת בבטחה.
4. עשיית צרכים בשטח פתוח היא אחד הסימנים המובהקים לאי שוויון.
494 מיליון אנשים מתרגלים עשיית צרכים פתוחים, כלומר הם יוצאים בצד הדרך, בשדות או בשיחים.
5. ילדים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיפגע.
מדי יום מתים יותר מ-1000 ילדים ממחלות הקשורות למים לא בטוחים, תברואה והיגיינה.
בתמונה:ילד מתרחץ בקוקס באזאר, מחנה הפליטים הגדול בעולם המאכלס יותר מ-800,000 פליטי רוהינגיה בבנגלדש.
6. תינוקות נולדים בתנאים מזוהמים.
במדינות המתפתחות, 16.6 מיליון נשים יולדות במרכזי בריאות בהם המים התברואה והיגיינה לא מספקים - מה שמעמיד אותן בסיכון לזיהום, מחלות ומוות.
7. מניעת מחלות אינה קלה כפי שהיא צריכה להיות.
שטיפת ידיים במים וסבון היא אחת הדרכים הפשוטות והיעילות ביותר למנוע את התפשטות המחלות. אבל ל-2.3 מיליארד אנשים עדיין אין מתקני שטיפת ידיים בסיסיים עם מים וסבון בבית. זה כמעט שליש מאוכלוסיית העולם.
8. שינויי האקלים מחמירים את המצב.
האקלים המשתנה הורס, מייבש ומזהם מקורות מים. עד 2040, 600 מיליון ילדים יחיו באזורים של לחץ מים, אלא אם כן נפעל כעת.
9. האוכלוסיות הכפריות הן המוחלשות ביותר.
8 מתוך 10 אנשים שחסרים להם אפילו מי שתייה בסיסיים חיים באזורים כפריים. שני שלישים מהאנשים שחסרים אפילו תברואה בסיסית חיים באזורים כפריים. 9 מתוך 10 אנשים שמתרגלים עשיית צרכים פתוחים חיים באזורים כפריים.
10. אנחנו חייבים לעשות יותר כדי לשפר את המצב.
העולם אינו בדרך לעמוד ביעד שהציבו מדינות האו"ם לפיתוח בר קיימא: גישה למים בטוחים, תברואה והיגיינה לכולם. יוניסף קורא לתעדוף פוליטי גדול יותר ולהגדלת המימון כדי לשפר את הגישה של משקי הבית למים, תברואה והיגיינה, תוך התמקדות בקהילות בסיכון הגבוה ביותר.